ראש חודש כסלו תשפ'ג

בפרשתנו יצחק אבינו מצווה את עשו בנו להתייצב בפניו על מנת לקבל ממנו את הברכות שפרשת "ויתן לך" וכו'.. חז"ל מבארים שברכות אלו הם הברכות בהם בירך ה' את אדם וחוה כשנבראו ואחר כך מסרן לאברהם אבינו שבירך בהם את מי שרצה, אברהם מסר את כח הברכה הזו ליצחק שיברך בה את אשר ירצה

נמצא אם כן שהרבה יותר מברכת אב לבנו מונח בברכות אלו כי ברכה זו היא נבואה עתידית לקבוע את כל מהלך הדורות הבאים, לשנות גודל אומות ולעצב את דברי ימי העולם,

ראוי לשים לב להכנות שדרש יצחק למאורע גדול זה, לו היו שואלים אותנו היינו ממליצים לעשו לצום כמה ימים להיטהר ולעשות יום תפילה ותשובה, ואז בוודאי אין הכנה ראויה מזו לקבל את הברכות בקדושה וטהרה,

אך במקום כל אלו מוצאים אנו שיצחק אבינו הורה לעשו על הכנות מסוג אחר לגמרי "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד" וגו'.. ראשית הנני שולח אותך לצאת לשדה לצוד ציד עבורי, שנית "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" מהציד שתצוד תכין לי סעודה של מטעמים, דבר נוסף "והביאה לי ואוכלה".. וכל זה כהכנה "בעבור תברכני נפשך בטרם אמות"

הדבר תמוה מאד ויש להבין מה היא ההכנה שיכולה להיות מכל זה לנתינת ברכה חשובה כל כך? ויותר תמוה מה שהוסיף יצחק בציוויו לעשו שאותם מטעמים יהיה "כאשר אהבתי" וכי היה ביצחק ענין של אהבה למטעמים?

ומוצאים אנו גם בהמשך שהכנת סעודה של מטעמים כאשר אהב יצחק היתה הכנה הכרחית לקבל את ברכתו של יצחק וכן שראתה רבקה ככה סיפרה ליעקב את דברי יצחק ואמרה לו "ואעשה מטעמים לאביך כאשר אהב"..

וביאור הדברים כך הוא – בוודאי הברכה אינה פטפוט של דברי ברכה אלא תפילה ובקשה היוצאת מעומק הלב של לב אוהב המבקש ברכה וטובה עבור בו אהובו חביבו, וזוהי עניינה של ההכנה הראשונה שעשה יצחק הוא רצה לעורר את הרגשת אהבתו לעשו ולכן אמר לו הנני שולח אותך לטרוח עבורי לצוד ציד ואז תתעורר בי הרגשת אהבה כלפיך,

וכן בזמן הציד חשב יצחק בליבו על בנו הטורח בעבורו ושלאחר מיכן יעשה עבורו מטעמים כמו שאוהב והרני אוהב אותו עבור זה ולא רק מפני שהוא בני ועתידי אלא גם בגלל מה שטורח עבורי, וכך עם התעצמות האהבה יתעצם גם כח הברכה שאעניק לו עוד ועוד,

יצחק אבינו עבר את ה' כפי שאדם עובד את ה' כאן בעולם הזה ולא כמלאך החי בעולמות העליונים, וכאן בעולם אפילו הצדיק הגדול עובד את ה' בשלמות כל הכוחות הטבעיים והרגשות הקיימות בגוף האדם,

שלמה המלך אומר "צדיק אוכל לשובע נפשו" (משלי יג') יצחק הכיר בחשיבות האכילה בכך שהשפעתה מגיעה עד כוחות הנפש העמוקים ורתם את כח האכילה הזו מציד בנו כדי לברכו,

לאחר שהבנו כיצד יצחק השתמש באכילה לתכליות נעלות הרבה יותר מאשר שביעת הגוף נוכל גם אנו להתבונן בעולם הגדול שברא ה' בחסדו שכל כולו נועד לספק מזון לאדם כדברי הגמ' (פסחים קיח.) שהלל הגדול הוא "נותן לחם לכל בשר" שהקב"ה יושב וטורח להכין מזון לברואין בחן בחסד ברוח וברחמים, מגוון ענק של פירות וירקות בטעמים, בצבעים שונים, ושאר מזונות בשר עופות ודגים ותבלינים והכל על מנת שנהנה מפעולת האכילה, והמטרה בכך הוא שהקב"ה רוצה לקרב אותנו אליו ע"י האוכל המשובח ולעורר אותנו לשים לב ולחוש בכל נפשנו את אהבתו וחסדו האין סופית בליבנו כפי שהתעצמה אהבת יצחק לבנו אחרי אכילתו מציד בנו

וזו הסיבה שהעולם הוא מכונה ענקית ליצור מזון והכל על מנת שנרגיש את חסדו וטובו של ה' יתברך כל הזמן ללא הפסקה.

ברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך

נכתב ע"י הרב חיים הי"ו – כולל אביר יעקב – בית שמש

בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א